ניתוח להשתלת קרנית נועד להחליף קרנית פגומה בגופו של המנותח, בקרנית שנלקחת מגופת אדם שנפטר. מבין הניתוחים להשתלת איברים, בהם מושתל איבר מגופת אדם, זהו הניתוח הנפוץ ביותר, בעל שיעורי ההצלחה הגבוהים ביותר. בבנקים לעיניים מאחסנים עיניים שנלקחו מתורמים, והן משמשות להשתלות קרנית בשעת הצורך.
מטרה
ניתוח השתלת קרנית מבוצע במקרים של אובדן הראיה כתוצאה מפגיעה בקרנית עקב מחלה, או כתוצאה מפציעה טראומטית אשר לא ניתן לפתרון בדרך אחרת. המצבים שעלולים להצריך השתלת קרנית כוללים בין היתר: התבלטות של הקרנית כלפי חוץ (קרטוקונוס - קרנית חרוטית), תפקוד לקוי של השכבה הפנימית של הקרנית (מחלת פוקס) ונפיחות בקרנית הגורמת לכאבים (קרטופטיה בולוזית בפסאופקיה). מצבים אחרים שמצריכים לעיתים השתלת קרנית, הם צמיחה של רקמה על הקרנית (נחש העין/פטריגיום/תבלול) ותסמונת סטיבן ג'ונסון, בעיה בעור שעלולה לפגוע בעיניים. חלק מהמצבים הללו גורמים לערפול בקרנית, אחרים גורמים לשינוי בקימור הטבעי של הקרנית, בעיה שעלולה אף היא לפגוע באיכות הראיה.
פציעה בקרנית יכולה להיגרם כתוצאה מצריבה של חומר כימי, טראומה מכאנית, או זיהום כתוצאה מנגיפים, חיידקים, פטריות או זיהומים חד תאיים (פרוטוזואה). נגיף ההרפס הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר לזיהום, שמצריך השתלת קרנית.
ניתוח להשתלת קרנית מבוצע רק במקרים בהם הנזק לקרנית הוא חמור במידה כזו שלא ניתן לתקן אותו באמצעות עדשות. לעתים מבצעים במקביל לניתוח להשתלת קרנית ניתוחים אחרים בעין, כמו ניתוח קטרקט, זאת על מנת לפתור מספר בעיות בעיניים בהליך ניתוחי אחד.
אבחנה/הכנה
מנתחים שוקלים את הצורך בהשתלת קרנית לאחר שנשקלות שיטות אחרות לטיפול בקרנית חולה, או בקרנית שעברה טראומה. ניתוח להשתלת קרנית אינו כרוך בשום הכנות מיוחדות. חלק מרופאי העיניים מבקשים שהמטופל יעבור בדיקה גופנית מלאה לפני הניתוח. בדרך כלל יש צורך להשתלט על כל זיהום בעין, או דלקת בעין לפני הניתוח. יתכן שהמנותח יתבקש לא לאכול ארוחת בוקר ביום הניתוח.
